אלו היו הרגעים הדרמטיים שלא אשכח בחיי, לא הבנתי איך היא מסוגלת לדבר אליי ככה. האם זו דבורה רעייתי הממושמעת? האם זו האישה שלא הייתי צריך לבקש ממנה בכלל מה שרציתי, אלא רק מודיע והדברים נעשים מאליהם? "למה היא מתנהגת אליי ככה?", שאלתי את עצמי בקול, "מה עובר עליה?" (משפחה)
האחיין השתכנע לספר זאת להוריו, אבל אמר שהזמן היחיד שמסתדר לו להגיע אליהם הוא דווקא בשבת. הוא מוכן להגיע אליהם, אבל... בתנאים שלו. עם הסיגריות והאייפון שלו, ושאף אחד לא ידבר מילה. ההורים הנרגשים הסכימו, והוא אכן הגיע לשבת (חרדים)
לנו כחברה בריאה צריך שיהיה אינטרס
להעלות נושאים שונים בציבוריות שלנו, ולא לנהוג כמו בת היענה, הטומנת ראשה בחול. הערנות המתפתחת אצלינו בעקבות פרסומים
של סיפורים אלו, זה כורח המציאות | מילות פרידה מאחת הדמויות שלא אשכח בחיי (חרדים)
אני זוכר את הלחץ שלי לפני הפגישה הזו, זה היה באחד המלונות בבירה, חיכיתי וביקשתי מה', שייתן לי אפשרות להקים בית של תורה, שתהיה מציאת חן. אבל אז קיבלתי את שוק חיי. מיד כשהיא נכנסה ללובי המלון זיהיתי אותה (זוגיות)
את האמת? גם כדבר אחרון, לא האמנתי שהיא תעז לעשות זאת. גם כשניסיתי להשיג אותה, לא היה מענה. זה היה נורא, בפרט לבחור רגיש כמוני. לא ידעתי מה צריך לעשות עכשיו? מה התפקיד שלי ברגע הזה? (זוגיות)
גופו של איציק החל להתעוות
ותנועות הגוף שלו הפכו לבלתי נשלטות בידיים וברגליים. הספקתי לראות את עיניו
מתגלגלות כלפי מעלה עם עיוותים בפנים, והכחלה שהחלה להיראות סביב הפה. נאלמתי דום,
השתתקתי מבלי יכולת להפסיק לבכות (שידוכים)
פתאום זה התחיל להציק לי, הרגשתי צורך לברוח ממנו ולא להיפגש עימו אפילו במקריות. הוא היה תופס אותי בסופר, בבית הכנסת, או סתם בהליכה תמימה, ולא עובר זמן מה, ומתחילות השאלות שלו (משפחה)
קמתי על רגליי, מסתכל בעיניים על הגיס שאותו אני אוהב ומכיר כל כך ואומר לו אל מול כולם בקול שיצא ממקום מאוד אמיתי, אכפתי וכואב: "הלל, תסתום את הפה שלך עכשיו ומיד, די כבר, אתה אחרי ההגזמה...". הלל ניסה להשחיל מילה, אבל המשכתי: "אני לא מסכים לך לדבר, אתה לא מדבר עכשיו בלי הרשות שלי, הבנת?" (משפחה)
היא נסעה לפני חודש לירושלים, עלתה לאוטובוס והתיישבה. לאחר חצי שעה בערך, ניגש אליה בחור בעל חזות חרדית, וביקש ממנה שיחת טלפון. היא נתנה לו את הפלאפון, הוא ניסה להתקשר, מאחר שלא ענו לו, הוא הודה לה והחזיר לה את הפלאפון חזרה.
יום אחד נודע לי דבר נורא שלא אשכח
אותו לעולם: כשאנחנו מגיעים בשבת לסבתא שלי, אנו אוכלים את ההשגחה שנגדה אבא נלחם
כל כך, ועליה הוא נוהג לרדת ולזלזל תמיד בכל אפשרות. הדבר הזה נשמר בסוד מוחלט,
ושמעתי את זה מאחד מבני הבית (משפחה)
תוך שנתיים שיניתי בעצמי המון דברים: זה היה הלבוש עם הסטייל המעודכן ביותר, מה שגרם לאורך החצאיות והשמלות שלי להתקצר בכל קניה, וסגנון הלבוש הפחות שקט שחרג מהמקובל, ומי היה מאמין: להיות פחות אמא למיכלי שלי. כי מה שעניין אותי תמיד, זה להיות רמה אחת יותר ממה שאני (משפחה)
בחור התאונן בפניי כבר תקופה ארוכה על
כך שהוריו עוקבים אחריו יותר מדי, ומתנהגים אליו כאל ילד. הוא טען שכשהוא בישיבה
אמא שלו מתקשרת אליו ושואלת היכן הוא נמצא, ואם הוא לא בישיבה היא גוערת בו. כשהוא
מגיע הביתה הוא שומע הערות על תפקוד לקוי בזמן שהותו בבית (חינוך ילדים)
בשנים האחרונות נחשפו כמה סיפורים על דמויות תורניות חשובות ואנשי רוח, שכשנחשפו המעריצים או התלמידים שלהם למעשיהם האסורים, חלק מהם לקחו צעד אחד אחורה והתקררו בשמירת תורה ומצוות. מצב זה קורה כשהדמות הופכת להיות נערצת פעמים מחמת הקסם הגדול וכוח השליטה שיש בה (הורים)
חמי היקר, ההוא שראה אותי לפני הפגישה
הראשונה, הצליח להוציא אותי משלוותי. שבתות בבוקר, הייתי שומע דפיקות בדלת החדר,
זה היה חמי שהיה מעיר אותי בשעה 7.00 בבוקר | היו חפירות על עצמי, כולל שאלות
שהיה שואל עבורי את הרב שלו מבלי שביקשתי, ומצפה שאעשה אותם (מגזין כיכר)
ממש בהתחלה המלמד הקפיד לפנצ'ר
אותי בכל הזדמנות. זה התחיל מהתעלמות ממני - לא קרה שקיבלתי אישור לענות תשובה שידעתי ושכל כך הייתה לי
על הלשון. ללכת לצלם במזכירות? הוא אף פעם לא נתן לי כשביקשתי. פתק נחת? פעם
בחודשיים כשלא הייתה לו ברירה ולא יכל להתעלם מהחריצות שלי (מגזין כיכר)
לילה אחד, קמתי בשעה 01.30 בלילה. אני רואה את אליהו מספיק להסתיר את הפלאפון שלו תחת השמיכה. שום חשד - בבחור המתמיד והמדהים אותו אני מעריך כל כך - לא עלה לי בראש. בבוקר, הוא יצא מהחדר בדרכו לסדר א', ואני החלטתי לבדוק (עולם הישיבות)
אסור שיקרה מצב שיום אחד העולם יבין, שלהיות אדם טוב זה להיות פחות מעניין. שלהיות בעל חסד גדול, זה למשועממים בלבד. שאותו אחד שעובד על המידות אפשר לנזוף בו ולצעוק עליו יותר, או לדרוש ממנו יותר כי הוא בעל מידות, ואפשר לפגוע בו כי הוא סולח (טור)
בזמן שכולם עסוקים ברפורמה במערכת המשפט, ויש בניהם המפגינים החוסמים בגופם את השינויים המסתמנים, תרשו לי להציג בפניכם את הרפורמה שלי, זאת שעליה עדיין אין משא ומתן או דיונים, אלא מערכת משומנת שעובדת בשיטתיות, ויכולה להפיל נשמות באמצע הדרך (חינוך)
"מאז שהיינו ילדים, יצחק עשה כאן מה בא לו בבית, ואבא היה מכריח אותנו לכבד אותו וליישר קו עם דעותיו", היא אמרה בשקט. "אנחנו כבר לא יכולנו לסבול את האוירה הזו, אבל סתמנו את האף ושיחקנו את המשחק לכבוד אבא. זה היה קשה, זה היה נורא" (משפחה)